דרכונים הם תעודות מעבר שמאמתת את זהותו ואזרחותו של המחזיק. הוא מונפק על ידי ממשלה ומשמש כאמצעי לזיהוי בינלאומי עבור המחזיק. במדינות רבות נדרש דרכון כדי להיכנס או לצאת מהמדינה.
דרכונים מגיעים בפורמטים שונים, אך כולם מכילים מידע בסיסי כגון שם המחזיק, תאריך לידה, מין, לאום ותצלום. בנוסף, דרכון מכיל גם מידע על תוקף הדרכון, לרבות תאריך הוצאתו ותאריך פקיעתו.
הנפקת דרכון נשלטת בדרך כלל על ידי ממשלת מדינתו של המחזיק. תהליך קבלת הדרכון משתנה ממדינה למדינה, אבל הוא כרוך בדרך כלל במתן הוכחה לזהות, אזרחות ותצלום פספורט. לאחר מכן הבקשה מוגשת לסוכנות הממשלתית שאחראית על הנפקת הדרכונים, כגון משרד דרכונים או שגרירות.
אבטחת הדרכונים היא קריטית כדי למנוע הונאה ולהבטיח את האותנטיות שלהם. לכן, מדינות רבות הטמיעו בדרכונים שלהן טכנולוגיה ביומטרית שכוללת הטמעת שבבים אלקטרוניים עם המידע האישי של המחזיק ותצלום דיגיטלי.
דרכונים משרתים מספר מטרות, כולל לאפשר לאנשים לנסוע בינלאומית, להוכיח אזרחות ולהקל על כניסה למדינות אחרות. במדינות רבות נדרש דרכון כדי להיכנס למדינה או לצאת ממנה, ופקידי הגירה עשויים לבקש לראות דרכון בעת חציית גבולות בינלאומיים.
עם דרכון, אנשים יכולים לבקר במדינות אחרות עבור תיירות, עסקים או חינוך, או פשוט לראות את העולם ולחוות תרבויות שונות. הדרכונים גם מאפשרים לאנשים לעבוד ולגור במדינות אחרות לפרקי זמן ממושכים, ולבסס תושבות במקום חדש. בנוסף לשימושים המעשיים שלהם, לדרכון יש גם ערך סמלי.
למרות היתרונות שבבעלות דרכון, יש כמה אתגרים ובעיות שקשורות לשימוש בהם. לדוגמה, אנשים מסוימים עשויים להיתקל בקשיים בקבלת דרכון עקב גורמים כמו חסמים כלכליים או הגבלות המוטלות על קבוצות מסוימות של אנשים. כמו כן, הדרישות לקבלת דרכון עשויות להשתנות מאוד ממדינה למדינה, מה שיכול להפוך את התהליך למאתגר יותר עבור אנשים מסוימים.
עם זאת, אנשים מסוימים יכולים לנסות להשתמש בדרכונים מזויפים או הונאה כדי להיכנס למדינה או לצאת ממנה, או לעסוק בפעילויות לא חוקיות. לכן ממשלות וארגונים בינלאומיים פועלים לטפל בנושאים אלו על ידי יישום אמצעי אבטחה חזקים יותר ושיפור שיתוף הפעולה ושיתוף המידע בין מדינות.